עסק "העובד מהבית" יכול וזכאי לקזז חלק "מההוצאות המעורבות" (הוצאות שחלקן פרטיות וחלקן עסקיות) לצורכי מס או לצורכי מע"מ.
1.הוצאה עסקית המיוחסת באופן ישיר לעסק בלבד. הוצאה זו מוכרת במלואה ,לדוגמה:קניות חומרי גלם,משרדיות לעסק וכו' ,
2.הוצאה מעורבת-הוצאה שהשימוש בה לצרכי העסק וגם לצרכים פרטיים.
דוגמאות-הוצאות בית מגורים עבור: ארנונה לבית,חשמל,חומרי ניקוי.מים,טלפון. הוצאות הנ"ל הינן הוצאות מעורבות בגלל שבחלקן הן משמשות להוצאות פרטיות שאינן קשורות לעסק.
1.לפי ייחוס ספציפי לחלק העסקי. לדוגמה :מדידת מ"ר השייך לעסק.
2.ייחוס באחוזים לחלק העסקי –בית בן 4 חדרים ,חדר אחד משמש כמשרד אזי נייחס 25% מסך ההוצאות המעורבות לעסק.
בסעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, נקבע הכלל הבסיסי לעניין ניכוי תשומות: "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס." השאלה מתעוררת בנוגע לניכוי מע"מ תשומות בעסקאות חייבות במע"מ וגם פטורות במע"מ המחוקק בתקנה 18 נקבע כדלקמן:
בהתאם לכך, בהנחה שעיקר השימוש הוא לעסקה החייבת, הרי מעסקה במחיר 100 ש"ח יותרו בניכוי תשומות בסך 10.66 ש"ח (2/3* 16% * 100), ואילו יתרת התשומות שלא יותרו בניכוי בסך 5.33 ש"ח (1/3 * 16% * 100) יירשמו כהוצאה הונית או פרותית ויותרו בניכוי בהתאם לכללים שנקבעו .
בסעיף 31(3) לחוק נקבע כי עסקאותיו של עוסק פטור יהיו פטורות ממע"מ, למעט עסקאות שהן מכירת מקרקעין ולמעט עסקאות שהן מכירת ציוד (שאינו מקרקעין), שבעת רכישתו נוכה מס תשומות.
ולכן ככל שמדובר בעסקאות "רגילות" של עוסק פטור הפטורות ממע"מ, לא ניתן יהיה לנכות את התשומות בגינן, מאחר והחוק מתיר לנכות תשומות שנועדו "לשימוש בעסקה החייבת במס", והן יירשמו כהוצאה הונית או פירותית ויותרו בניכוי בהתאם לכללים שנקבעו.